ישיבה סוערת: אמר לחברת מועצה "יא נואפת" – ויפצה על לשון הרע

בתיק זה התמודדה התביעה עם קביעת גבולות הדברים המותרים בדיון פומבי בישיבת מועצה, לאחר שנשמעו הצהרות פוגעות. המשפט נסוב על השאלה היסודית בדיני לשון הרע: האם הצהרה מפגעת הנאמרת בחברה ציבורית מהווה דיבה הראויה לתגמול או שהיא מוגנת כביטוי חופשי בפורום ציבורי. בית המשפט נדרש להעמיד איזון בין שמירת השם הטוב של הפרט ובין זכות הציבור לדיון פתוח בענייני ציבור.

פסק הדין משקף מקרה שכיח בשיח ציבורי מקומי, שבו מתעוררות התנגשויות רגשיות בתוך ישיבות ממלכתיות. התביעה הדגישה את ההשלכות של הוצאת דברים פוגעים ללא בסיס עובדתי, ובעדכנה לתביעה נקבע סכום פיצוי הוגן. המשרד ייצג את הנושא בהקשר של הגנה על זכויות אדם בסביבה פוליטית-מנהלית.